זוהי גישה בפסיכותרפיה שמנתקת את המטפל ממסגרת תיאורטית כלשהי כדי שיוכל לפתח דיאלוג פורה ואותנטי עם המטופל. כלומר ההתמקדות היא במה שהמטופל מביא, בזמן הווה, לחדר הטיפולים, באינטראקציה שיש בין המטפל למטופל.
המטפל בגישה זו מתמקד ב"דרכו של אדם בעולם". לכל אחד מאיתנו דרך משלו לחוות את העולם, דרך משלו להתנהג בעולם וכולי. תפקיד המטפל הוא להבין את דרכו של המטופל בעולם, להיכנס אל "מאחורי הקלעים" של דרכו בעולם, ובכך להבין את המניע להתנהגות זו או אחרת. השלב הבא הוא לשקף למטופל את דרכו בעולם וביחד למצוא את הדרך לשנות התנהגויות שהמטופל רוצה לשנות. המטרה היא לעזור למטופל למצוא את הדרך להחזיר את השליטה בחייו לידיו, עד שילמד לנתב את חייו בעצמו. הגישה הזו מזמינה את המטופל להקשיב לקול האישי, האותנטי, הפנימי שלו, להקשיב לנשמה שלו. ולצעוד בדרך האותנטית שלו.
אחרי שאנחנו מבינים מה עומד מאחורי הקלעים אפשר להתחיל את השינוי המנטלי - לשגות את הדרך שבה אנחנו חושבים בעזרת תרגילים פרקטיים פשוטים המותאמים לכל אחד בפני עצמו. אימון מנטלי - כשמו כן הוא: זהו אימון, יום יומי. בדיוק כמו שאנחנו הולכים לחדר כושר כדי לחזק את השרירים, התרגילים המנטליים מחזקים את המוח שלנו ואת השינוי הרצוי.
שיחות נפש תמיד היו הצד החזק שלי. אני זוכרת את עצמי מנהלת שיחות נפש עם חברות בבית ספר יסודי. ומשם גם בתיכון, ובצבא. תמיד הייתי מייעצת, תומכת, מדברת, מקשיבה. לכן הגישה הזו כל כך מתאימה לי כמטפלת. הדיאלוג מתבצע בגובה העיניים, מטפלים בבעיה שמציקה כאן ועכשיו – מה שמקצר את זמן הטיפול משנים לחודשים. אין שיפוטיות. מפתחים פתיחות ואינטמיות, וכמובן – סודיות מובטחת!
פסיכותרפיה הוליסטית (אקזסטנציאליסטית)
זמן הטיפול הוא שעה, ומתאים למי שמרגיש חסר אנרגיה, בחרדה, במשבר, באבל, במצוקה, מרגיש ממורמר, מאוכזב מעצמו או מהסביבה שלו, מרגיש תקוע, מרגיש בצומת דרכים וצריך כיוון להתקדם, מרגיש כאבים בנפש, או כאבים בגוף - בעיקר כשיש תסמינים פיזיולוגיים אבל כל הבדיקות תקינות.
90% מתוך מאות מטופלים מדווחים על שיפור כלשהו כבר אחרי הטיפול הראשון.
ולפחות חצי מדווחים על עלייה באיכות החיים – פיזית ואנרגטית – לאחר כמה טיפולים.
"השינוי מהווה הזדמנות כשהוא נעשה על ידך"
- ר. מ. קנטר -
